מהו ארומתרפיה?

רפואת צמחי המרפא היא אחת מצורות הטיפול הקדומות והנפוצות ביותר, הארומתרפיה היא אחת מהמתודות הטיפוליות של רפואת הצמחים ושיטת טיפול קדומה ביותר.
שמנים שימשו לריפוי לפני יותר מ-5000 שנים בתרבויות רבות ושונות: סין, יפן, הודו, מצרים, בני ישראל, יוון העתיקה, רומא העתיקה, אינדיאנים, בני האינקה ועוד.
בתנ”ך יש תיעוד לשימוש בשמנים וצמחים כמו: מור, לבונה, קינמון.. בעבודת הכהנים באוהל מועד, משיחת הכהנים בשמנים כחלק מטקסיות טיהור וקדושה, משיחת מלכים עתידיים בשמן (שאול, דוד), עבודת בית המקדש ועוד.

היפוקרטס ציין בכתביו: ‘אמבט ועיסוי עם שמנים מבושמים בכל יום הוא ערובה לבריאות טובה’. הוא השתמש בשמנים גם לטיפול בבעיות עור שונות ולריפוי פצעים.

פדניוס דיוסקרוריס הוא רופא, פרמולוג ובוטניקאי יווני מבקיליקיה (קיליקיה הייתה חבל ארץ בקצה הדרומי של אסיה הקטנה, הגובלת עם קפדוקיה מצפון. חלקה המערבי של קיליקיה צורף לאימפריה הרומית החל בשנת 102 לספירה), עסק ברפואה ברומא בתקופת הקיסר נירון, כתב ספר בן 5 כרכים, בו תיעד כ-600 צמחים, ונחשב לאחד מספרי הצמחים החשובים בהיסטוריה.

השמן האתרי הוא “המהות” של הצמח = ההוויה הפנימית שלו = essence.
החלק המרוכז ביותר של הצמח מבין החלקים המדיפים ריח.

מהו טיפול בארומתרפיה?
נעשה בו שימוש במספר צורות: הרחה, שימוש חיצוני, שימוש פנימי (צורה זו אינה מאושרת כיום לשימוש בארץ לעומת מדינות אחרות בהן הוא מותר).

הרעיון הטיפולי הוא שהשמנים הארומתיים מורכבים ממולקולות קטנות החודרות דרך העור למחזור הדם ומכאן השפעתם על תהליכים תרפויטיים.

מבחינת הרחה – ברקמת האף קיימים קולטני ריח – רצפטורים, הרגישים לנוכחות של חומרים באוויר ושינויים בריכוזים של חומרים, והם מעבירים את המידע על דרך אותות חשמליים למוח.
האות החשמלי עובר אל פקעת הריח, משם אל עצב הריח – העצב האלופקטורי ומשם אל מרכז ההרחה במוח – החלק הלימבי – שהוא החלק הקדום ביותר של המוח האחראי על ההיבטים הרגשיים ועיבודם.

יתרון בולט של הטיפול הוא גישה ידידותית ולא פולשנית